גְּבוּלוֹת

גְּבוּלוֹת

אַתָּה אוֹמֵר: "תַּעֲשֶׂה מָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר
אֲנִי אֹהַב אוֹתְךָ בְּכֹל מָה שֶׁתִּבְחַר״
זֶה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ מַעֲלֶה חִיּוּךְ
אֲבָל אֲנִי גַּם כָּמֵהַּ לְרִגְשׁוֹת שִׁיּוּךְ
שֶׁקְּצָת תִּתְעַצְבֵּן, שֶׁלִּפְעָמִים תְּקַנֵּא
תִתְלוֹנֵן לָמָּה אֲנִי לֹא עוֹנֶה
תְּצַיֵּן בְּסַמְכוּתִיּוֹת מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר
תִּטְוֶה גְּבוּל שֶׁהוּא לְגַמְרֵי בָּרוּר.
וְאָז כְּשֶׁתָּבוֹא עִם רְשִׁימָה שֶׁל דְּרִישׁוֹת
אֲנִי אָשִׁיב: "אַתָּה לֹא תַּגִּיד לִי מָה לַעֲשׂוֹת!״