בְּכֵנוּת

בְּכֵנוּת

כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי "עַל מָה אַתָּה הָרֶגַע חוֹשֵׁב?"
אֲנִי עוֹנֶה בְּלִי הִסּוּס: "שֶׁאוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֵב"
וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר: "אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתָּמִיד נִהְיֶה כֵּנִים –
תִּקְשֹׁרֶת יְשִׁירָה תְּסַדֵּר אֶת כָּל הָעִנְיָנִים"
אֲנִי מְהַנְהֵן, וְאוֹמֵר בְּקוֹל בָּטוּחַ
"אֲנִי אִתְּךָ כְּמוֹ סֵפֶר פָּתוּחַ".
אֲבָל בְּכֵנוּת, יֵּשׁ רְגָעִים
שֶׁבָּא לִי לְהָבִיא לְךָ בְּעִיטָה לַפָּנִים
סְתָם כָּכָה בְּלִי סִבָּה
כְּשֶׁזֶּה בָּא לִי, זֶה פָּשׁוּט בָּא
וְהָאֱמֶת שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶחְמָד
אִם הָיָה לִי אֵיזֶה מְאַהֵב מֵהַצַּד
וְלִפְעָמִים פָּשׁוּט בָּא לִי לִבְרֹחַ,
לְבַד זֶה לְלֹא סָפֵק הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ
וּמָה שֶׁהֲכִי מֵבִיא לִי אֶת הָאַנְטִי
כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֶר "הָיִיתִי יָשֵׁן" בִּמְקוֹם "יָשַׁנְתִּי״.
אָז אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנִּחְיֶה בְּנִנּוֹחוּת
בּוֹא וְנִרְגַּע עִם הַפְּתִיחוּת