סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת

סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת

כּוֹס יַיִן נִשְׁבְּרָה לִי עַל הַבֶּרֶךְ
עָמֹק לְתוֹךְ הַגּוּף חָדְרָה
לִיטֶר שֶׁל דָּם נִתַּז בַּדֶּרֶךְ
אֲנִי הָיִיתִי בְּצָרָה
אַתָּה מִיָּד נִתַּרְתָּ
וְאֶת הַזִּירָה הִתְחַלְתָּ לִסְרֹק
עַל קֹר רוּחַ שָׁמַרְתָּ
בְּעוֹד אֲנִי בּוֹכֶה כְּמוֹ תִּינוֹק
זֵעָה קָרָה נִגַּבְתָּ מֵהַמֵּצַח
אָמַרְתָּ – ״לֹא לִדְאֹג, אֲנִי מִיָּד שָׁב״
הַחֶדֶר נִרְאֶה כְּמוֹ זִירַת רֶצַח
אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁתְּסַדֵּר אֶת הַמַּצָּב
אֲנִי גָּסַסְתִּי לְאִטִּי
אֶת שְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי מְלַקֵּט
וְאַתָּה חָזַרְתָּ עִם מַטְלִית
לְנַקּוֹת אֶת הַפַּרְקֵט?!