הָאַרְנָק

הָאַרְנָק

לְכָל אָדָם דַּרְכּוֹ לְהַבִּיעַ אַהֲבָה-
בְּמַגָּע, בְּאֹכֶל, בְּמִלִּים, בְּקִרְבָה.
כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ לֵב עֲנָק,
אַתָּה פָּשׁוּט שׁוֹלֵף אֶת הָאַרְנָק.
בְּיָמִים שֶׁאַתָּה מְאוֹד מְרֻצֶּה,
אַתָּה תִּקְנֶה לִי חֻלְצָה מוֵרְסַאצֵ׳ה.
וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה קְצָת מָרִיר,
אוּלַי אֶזְכֶּה בְּמִכְנָס מֵהַמַּשְׁבִּיר.
שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר זַעֲקָתִי "אַלְּלָהּ יִסְטֵר",
כְּשֶׁרָכַשְׁתָּ לָנוּ מַצָּעִים מִבַּד פּוֹלִיאֶסְטֵר.
וְעַל אַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי –
כְּלָל וּכְלָל לֹא אָדָם חָמְרָנִי,
לֹא יָכֹלְתִּי לְהָגִיב בְּאִפּוּק,
לְנֹכַח אוֹתוֹ סֵט מֵהַשּׁוּק.
כִּי בְּעֶצֶם רָמַזְתָּ שֶׁהַקֶּשֶׁר הוּא סָתְטִי
וְעַל כֵּן, אֲנִי רָאוּי רַק לְבַד סִינְטֵטִי.
אֲנִי חָשַׁבְתִּי "זֶה נִגְמָר, אֶפְשָׁר לִקְרֹא לַקַבְרָן",
אוּלָם אָז חָזַרְתָּ עִם מֵאָה גְּרָם זְעַפְרָן.