מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִים

מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִים

יֵשׁ לָנוּ אוֹתָהּ מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִים
כְּלוֹמַר, לֹא אַחַת, אֶלָּא שְׁתַּיִם.
הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה בֵּינֵיהֶן לְהַבְחִין,
הִיא שֶׁשֶּׁלִּי בְּצַד שְׂמֹאל וְשֶׁלּוֹ בְּיָמִין
אַתָּה אוֹמֵר, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְשַׁתֵּף
לְמָשָׁל, הָאֲבִיזָר אִתּוֹ אֶת הַפֶּה אַתָּה שׁוֹטֵף
אֲנִי מְהַנְהֵן, הֲרֵי זֶה בֶּאֱמֶת עִנְיָן אִישִׁי
אַךְ בַּסֵּתֶר מַחֲלִיף בֵּינֵיהֶן כָּל יוֹם שִׁישִּׁי.